המדע של לאונרדו
פריטיוף קפרה
מאנגלית: עמנואל לוטם
הוצאת דביר (2010)
אמנם הספר הזה כמעט בן עשר, אבל כותרת המשנה על כריכתו – הרעיונות המופלאים של גאון הרנסנס – מעידה על הרלוונטיות שלו לגיליון הזה. בספר משרטט קפרה דיוקן יוצא דופן, מזיגה של אמן ומדען ש"חש כי ננהג בחכמה אם נחלוק כבוד לטבע ונלמד ממנו". "כל אימת שחקר לאונרדו את צורות הטבע במקרוקוסמוס," כתב קפרה, "הוא גם ביקש קווי דמיון לתבניות ולתהליכים של גוף האדם. בכך התקדם אל מעבר לאנלוגיות הכלליות בין מקרוקוסמוס ומיקרוקוסמוס שהיו ידועות לכול בזמנו, ומתח הקבלות בין תצפיות מתוחכמות ביותר בשתי הממלכות. הוא יישם את בקיאותו בזרימת מים מחותחתת אל תנועת הדם בלב ובאבי העורקים. הוא ראה את 'המוהל החיוני' של הצמחים כנוזל המעניק להם חיים, וציין כי הוא מזין את רקמות גוף האדם. הוא הבחין בדמיון המבני בין העוקץ, הגבעול המקשר את זרע הצמח לרקמות הפרי, לבין חבל הטבור המקשר את עובר האדם לשליה. והוא ראה את התצפיות הללו כראיות משכנעות לאחרות החיים בכל קני-המידה של הטבע." באופן דומה הוא ראה בטבע מורה לעיצוב הסביבה שאנחנו מחיים בה: "דוגמאות אלה של שימוש בתהליכים טבעיים כמודלים לעיצוב אנושי, ושל שאיפה לעשות יד אחת עם הטבע ולא לכפות עליו את שלטון האדם, מעידות כי לאונרדו פעל ברוח שתנועת העיצוב האקולוגי מטיפה לה בימינו. בבסיס היחס הזה של הוקרה וכבוד לטבע מצויה עמדה פילוסופית הרואה את האדם לא כנבדל מכל שאר עולם החי, אלא כעצם מעצמיה של קהילת החיים בביוספירה וכתלוי בה." אילו היה לאונרדו קורא את הספר שכתב עליו קפרה, נראה שהיה מתענג עליו ומגלה שאפשר, גם לקרוא אותו ברצף וגם לפתוח אותו באקראי ולמצוא בכל עמוד ממתקים מרתקים.
שלוש השאלות
דון מיגל רואיס וברברה אמריס
מאנגלית: תומר בן אהרון
הכורסא הוצאה לאור (2019)
אולי זה לקח קצת זמן, 19 שנה, אבל אחרי ארבע ההסכמות – שמרו על טוהר המילה; אל תקחו שום דבר באופן אישי; אל תניחו הנחות; עשו כמיטב יכולתכם – מציע דון מיגל רואיס לשאול שלוש שאלות: מי אני? מה אמיתי? מהי אהבה?
רואיס נולד במקסיקו להורים שעסקו ברפואה כפרית מסורתית (טולטק), הצעיר בין 13 ילדים. הוא למד בבית ספר לרפואה ועבד כנוירוכירורג. בעקבות תאונת דרכים קטלנית הוא שינה את מסלול חייו. הוא עזב את הרפואה, ובהדרכתה של אמו נכנס לעולם הרוחני ועסק בשילוב המתודולוגיה של תורת הטולטק, תבונה ומסורות קדומות עם החיים המודרניים והתובנות שלהם.
בספר שלוש השאלות רואיס שואל: מי אני? איך אני מגדיר את עצמי? איך אני מגדיר את האנשים השונים ממני? מה אמיתי בשבילי? מהי אהבה ואיך אני מבטא אותה? האם המסורת הקדומה יכולה לפשט את המורכבות של החיים העכשוויים? כך הוא כותב: "בכל רגע נתון אנחנו יכולים להתעורר ולראות את עצמנו בשלמותנו. נוכל לראות את החיים כמות שהם ולקבל כל דבר כפי שאנו רואים אותו. נוכל להראות לאחרים את האמת שהולכת ומדברת בעולם, בלי לנסות לשלוט בהם. נוכל להציע לזולת את נוכחותנו – לא את הכללים שלנו – כדי להראות לו את הטוב ביותר הטמון באדם."
טוטם – בעלי החיים של ארץ ישראל
דורון אורסיאנו-ויטנר
הוצאת הנשר הלבן (2019)
שנים רבות למד דורון אורסיאנו את מעגל הצבעים וטוטם החיות האינדיאני, עד שהפך למומחה בקריאת מפות טוטם שמקורן בשבט הסנקה ובבניית תעודות זהות אינדיאניות. עם השנים הרגיש שהקלפים המוכרים כ"קלפי סגולה", עם כל הסגולות הטובות שבהם, מחוברים להוויה אחרת, זרה, ואינם קשורים באמת לארצנו ולמזרח התיכון. כך נולדה ערכת הקלפים הישראלית המאגדת בעלי חיים מקומיים שחיים כאן, ויחד עימה הספר, המחולק לשלושה חלקים: (1) מפת טוטם הלידה; (2) מפת הטוטם החודשית; (3) 45 הטוטמים (הקלפים), המסרים, השיעורים והאתגרים. הקלפים, שהאנשים שולפים אינטואיטיבית מתוך החפיסה, מזמינים אותם לצלול לתוך עצמם ולקלוט את המסר שיש שם בשבילם.
"כדי ליצור טוטמים מדויקים ובעלי משמעות טיפולית," אומר אורסיאנו ויטנר, "חקרתי רבות והתעמקתי בכל הקשור לתכונות ולמאפיינים של אותם בעלי חיים. בין השאר, תהיתי אם עליי לכלול בספר בעלי חיים מבויתים כמו פרה או כבשה. בסופו של דבר הם אכן נכנסו לחפיסה, מתוך הצורך והרצון שלי לעבוד איתם ועם רפואתם וגם כדי להעביר את המסר שכל יצור נברא ונושם הוא אינטליגנטי וחכם, בתקווה לעורר אמפתיה אצל אלה הבוחרים לראות בבעלי החיים את מזונם."
