טבע, מדע, טכנולוגיה ואמנות נפגשו בתערוכה
בגלריה האוניברסיטאית על שם גניה שרייבר ויד מישל קיקואין באוניברסיטת תל אביב נפתחה תערוכת Plan(e)t, המוקדשת לקיימות ולצמחייה, ומתמקדת בסוגיות של הישרדות, צרכנות ושימוש במשאבי טבע, בעבר ובהווה. התערוכה (שתוצג עד ה-30 ביוני) כוללת מספר פרויקטים אמנותיים של אמנים בינלאומיים וישראלים מובילים, ומלווה במחקר פורץ דרך של חוקרים מהאוניברסיטה, הבוחנים את היחסים המשתנים בין כוח לקיימות מנקודת המבט של שימוש בצמחייה ובמים, בהקשר מקומי ומפרספקטיבה היסטורית. התערוכה מערערת על אופני השימוש של בני האדם במשאבי טבע, מעלה מודעות לצמחים כיצורים תבוניים ומדגימה את הפוטנציאל הטמון בשילוב בין ידע מחקרי לאמנותי כדרך להתמודדות עם הסוגיות האקולוגיות הבוערות של ימינו. לצד התערוכה ייערכו דיונים ומופעים מתחומי ידע שונים, כמו משפט, סביבה, כלכלה, פילוסופיה, ארכיאולוגיה, ארכיטקטורה ותיאטרון. בתערוכה מוצגות עבודות של האמנים דיוויד ברנס ואוסטין יאנג (Fallen Fruit), רלי דה פריס, סטפן טיידה, ד"ר דפנה לנגוט, ד"ר יסמין מרוז, ליאת סגל, קולקטיב אנייה, נועם רבינוביץ. אוצרים ראשיים: ד"ר תמר מאיר וד"ר ספי הנדלר.
גידול סרטני אלים הוסר ממוחו של חולה באמצעות קרן לייזר
במהדורת החדשות של תאגיד השידור הישראלי התפרסמה באחרונה כתבתה של קטי דור, על ניתוח מוח חדשני שבוצע לראשונה בישראל בבית החולים איכילוב בתל אביב, ובזכותו ניצלו חייו של החולה, מוותיקי לוחמי השייטת שצללו בקישון וחלו בסרטן. הגידול נמצא במעמקי המוח באזור שאחראי על דיבור, הבנה ותפקודים נוספים, ומוקף בתאים בריאים. ניתוח בדרך המקובלת היה עלול לפגוע בתפקודים רבים. לכן החליטו הרופאים לצרוב את הגידול בעזרת לייזר על ידי החדרת קטטר בעובי מילימטר, בצד הראש, וחימום הגידול עד לחיסולו המוחלט. את הניתוח ביצעו ד"ר רחלי גרוסמן וד"ר עידו שטראוס. יום לאחריו שוחרר החולה לביתו במצב מצוין, ללא גידול, ללא צורך בהחלמה.
סרטון הכתבה בכתובת: https://bit.ly/2vjXoWW
המִשאָרים הטבעיים משתלמים לחקלאים
בשנים האחרונות גוברת ההבנה שלמשארים טבעיים (כתמים טבעיים) ולשולי השדות, החלקים הלא-מעובדים של השדה החקלאי, יש חשיבות רבה בשמירת המגוון הביולוגי.
עצם קיומם במרחב החקלאי עשוי להפוך את תהליך גידול המזון לידידותי יותר לסביבה, ובחלק מהמקרים אף לצמצם את השימוש בחומרי הדברה, לטובת החקלאים והצרכנים, בלי להקפיץ את מחירו של המזון לצרכן.
במהלך 2019 בחנה זאת ועדת מומחים משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומכון דש"א (דמותה של ארץ), בהמשך לפעילותו של פורום חקלאות תומכת סביבה, המשותף לשני הגופים ולפרופ' ירון זיו מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון. במהלך פברואר הוצג הדוח המסכם את תובנותיה של הוועדה.
דווקא בשנים האחרונות, עם התפתחותה של טכנולוגיה המאפשרת להפוך גם חלקמהמשארים הטבעיים בשדות לשטח חקלאי מעובד, מתגלה חשיבותם האקולוגית. בלב הסביבה החקלאית, שבה צמחים ובעלי חיים ממינים רבים לא מסוגלים לשרוד, המשארים והשוליים משמשים להם מקום מפלט.
"ידוע כיום מהמחקרים שלנו וממחקרים רבים מהעולם שהכתמים תורמים כמעט לכל האורגניזמים שאנחנו מכירים", אומר פרופ' זיו. "זה כולל יונקים, עופות, זוחלים, ובעיקר פרוקי רגליים, כמו חיפושיות ועכבישים."
ועדת המומחים ממליצה להטמיע תובנות אלה אצל החקלאים בעזרת תמריצים כלכליים. ד"ר עדי לוי, עורך הדוח והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מדגיש ש"קיימים כיום פערי ידע לגבי פוטנציאל היישום של הממשקים הללו באזורים שונים בישראל ובגידולים חקלאיים שונים. […] כדי לגשר על הפערים הללו יש למפות את היקף השימוש הנוכחי בממשקי שולי שדות ומשארים טבעיים ואת היקף השטחים הפוטנציאליים להטמעה עתידית שלהם, וכן לערוך מחקרים רב-תחומיים ארוכי טווח, שיתייחסו להיבטים אקולוגיים-חקלאיים, לצד היבטים כלכליים של הגידול, תוך שילוב ושיתוף של החקלאים כבר בשלב תכנון המחקר". פרופ' זיו מוסיף, ש"נרצה למצוא פרקטיקות תומכות, לבצע פעולות משביחות, וליצור בכלים סטטיסטיים או בכלים פרקטיים אחרים מצב שבו החקלאי יודע אילו כתמים חשובים יותר מאחרים. […] יש צורך להגדיל את המודעות לכך שלכתמים הטבעיים יש משמעות, כדי שהחקלאים יכירו בעובדה שהם חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי ושגם הם מרוויחים מהם".
פורסם בזווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה למידע נוסף: מקלט חקלאי, .zavit.org.il
ג'ף בזוס מקציב 10 מיליארד דולר להקמת קרן לשינוי אקלים, אבל האם די בכך?
מנכ"ל אמזון, האדם העשיר בתבל, שהמגזין הכלכלי פורבס מעריך את הונו האישי ב-130 מיליארד דולר בקירוב, הודיע שהוא מקים את קרן Bezos Earth שתילחם בשינוי האקלים. בהודעה שפרסם בחשבון האינסטגרם האישי שלו כתב בזוס ששינוי האקלים הוא "האיום הגדול ביותר על כדור הארץ שלנו". הוא הצהיר שהקרן תסייע למדענים, לפעילי סביבה ולארגונים חוץ ממשלתיים לשמור על הטבע ולהגן עליו, וקרא לחברות ולעסקים גדולים לחבור לממשלות, כדי לקדם משימה חיונית זו. בספטמבר 2019 חשפה אמזון את התחייבות האקלים שלה, ובה לקחה על עצמה לעמוד ביעד הסכם פריז לפליטת פחמן עד שנת 2040, כלומר עשור לפני רוב המדינות החתומות על ההסכם. עוד התחייב בזוס להשקיע 100 מיליון דולר בפרויקטים של ייעור מחדש ולהזמין 100,000 רכבי משלוח חשמליים במקום רכבי השילוח של החברה. ואולם קבוצת עובדי אמזון לצדק אקלימי הודיעה שלא די בצעדים אלה. "אנחנו מברכים על תרומותיו של ג'ף בזוס, אבל אי אפשר לתת ביד אחת ולגזול ביד האחרת," הם כתבו בהצהרה שפורסמה ברשתות החברתיות. הם שואלים מתי אמזון תפסיק לתמוך בחברות הנפט והגז ולממן מכוני מחקר מכחישי אקלים. באותו הקשר יש לציין שלא פעם איימה אמזון לפטר עובדים שקראו לשנות את מדיניות האקלים של החברה.
טופו נכנס למטבח הצה"לי ואזל מרוב התלהבות החיילים
חודשים ספורים לאחר שגויס הטופו למטבח הצה"לי, והפך מרכיב מרכזי בארוחות הצהריים והערב של חיילים טבעונים וצמחונים, התלוננו רבים על מחסור בו. בשנה החולפת צרכו בצה"ל 12 טונות של טופו. לאחר שהכמות שהוזמנה אזלה מוקדם מהצפוי, נאלץ אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) לחשב מחדש את הכמויות המוזמנות ולהגדילן. בשנים האחרונות שודרג התפריט הצה"לי לטובת אלפי חיילים שאינם צורכים מזון מן החי, ובהם גם הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי. לוחמים טבעונים מקבלים מנות קרב צמחוניות, ובתפריט מוצעים בין היתר פתיתים ורצועות סויה, משקאות ומעדנים טבעוניים. אלא שמעולם לא נרשמה התלהבות כמו מאז כניסתו של הטופו, שהקפיצה את הביקוש גם בקרב חיילים שאינם צמחונים, אבל מעדיפים את תבשילי הטופו על השניצל המטוגן או הקבבים המעובדים. באט"ל הנפיקו חוברת מתכונים טבעונית, ונערכה הכשרה לטבחים להכנת מזון מן הצומח. כמו כן ניתן בצה"ל מענה לחיילים שאינם משתמשים בציוד מהחי, וסופקו להם כומתה ונעליים שאינם עשויים מעור או מצמר בעלי חיים.
נזירים בודהיסטים החלו לייצר וללבוש גלימות מפלסטיק ממוחזר
מקדש וואט צ'אק דאנג (Wat Chak Daeng) בתאילנד מייצר ומלביש את נזיריו בגלימות כתומות העשויות מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים שנאספו בנהר הסמוך. אב המנזר, מאהא פרנום דמלאנגקארו (Maha Pranom Dhammalangkaro), אמר שבעבר, לפני שרכשו את הידע איך להפוך אותם לבדים, אספו הנזירים את בקבוקי הפלסטיק לצורך מכירה. ואולם בעקבות ביקור של נציג ארגון המִחזוּר התאילנדי PTT Global Chemical במקדש בשנה שעברה, הושק פרויקט המִחזוּר, ונרתמו אליו אב המנזר, הנזירים ומתנדבים. תחילה אוספים את הבקבוקים ומפרידים מהם את הפקקים והתוויות. אז שוטפים אותם ודוחסים אותם לקוביות, ומסיעים אותם למפעל. שם הם נגרסים לפירורים זעירים שמערבבים אותם עם סיבים אחרים והופכים אותם לחוטים, הנצבעים בצבע זעפרן. אלה חוזרים למקדש, ושם נארגים לבדים. אב המנזר פרנום לבש את הגלימה הממוחזרת במשך שנה, עד שמצא את הנוסחה המיטבית של בד שיהיה נעים ללבישה ונוח לכביסה ולייבוש. כעת מעודד פרנום את הממשלה המקומית לעשות מאמץ רציני לפתרון בעיית זיהום הפלסטיק בתאילנד ומדגיש שזוהי רק ההתחלה, ועדיין אין לראות בכך הצלחה: "זו תהיה הצלחה, כשהאזרחים ילמדו לאסוף פסולת פלסטיק ולהשתמש בה." לאחרונה החל המפעל הקהילתי וואט צ'אק דאנג להרחיב את מגוון המוצרים, והחל לייצר גם תיקים, שמיכות, חולצות טריקו וסרונגים מודפסים.
המידע והתמונה מאתר: https://bit.ly/2uu2boP
מסוקים פיזרו שני טון מזון לבעלי החיים באזור השריפות באוסטרליה
מזה מספר חודשים משתוללות באוסטרליה שריפות ענק. ממשלת ניו סאות ויילס, אחת ממדינות אוסטרליה בדרום מזרח היבשת, החליטה לדאוג לבעלי החיים ששרדו את השריפות. שירות הגנים הלאומי וחיות הבר של המדינה החל להשליך בפארקים הלאומיים ובשמורות הטבע מזון ממטוסים קלים וממסוקים. עד כה הושלכו 2,200 טונות של ירקות טריים, ובמיוחד גזר ובטטות לוולאבי (Wallaby) הסלעים, סוג של חיית כיס אוסטרלית, ממשפחת הקנגורו, הכוללת 16 מיני וולאבי הנמצאים בסכנת הכחדה. מאט קין, שר הסביבה של ניו סאות ויילס, אמר שבעלי חיים שהצליחו להימלט מהשריפות נמצאים כעת מחוץ לסביבת המחיה הטבעית שלהם, ולכן נותרו מורעבים וללא מקורות מזון. קין הוסיף שהם יפקחו עין במיוחד על אוכלוסיית הוולאבי, כדי לבדוק את התאוששותם מהאש. היוזמה מחממת הלב הגיעה לאחר שהקרן העולמית לחיות בר העריכה שהשריפות כילו, במישרין או בעקיפין, כ-1.25 מיליון בעלי חיים. לפי הערכה של שלטונות אוסטרליה מתו בשרפות אלפי קואלות יחד עם מינים אחרים החיים רק באוסטרליה. המבצע יצא לדרך גם בזכות גל של תרומות מהציבור.
המידע והתמונה מאתר: https://dailym.ai/39bNsxD
ב-24 במארס יתקיים יום המעשים הטובים ה-14
לפני 14 שנה יזמה שרי אריסון את יום המעשים הטובים, שהחל כפעילות צנועה עם כוונות טובות. מאז תפס הרעיון תאוצה. כמאה מדינות אימצו אותו, ומשתתפים בו אלפי ארגונים ומיליוני אנשים ברחבי תבל. ביום המעשים הטובים חוגגים את הפעילות המתמשכת לאורך כל ימות השנה המקדמת את הקשר בין אדם לקהילה ומרחיבה את הערבות ההדדית ואת מעגלי ההתנדבות. המסר המרכזי הוא שכל אחד יכול לעשות טוב, בכל גיל ובכל מקום, החל מביקור בביתו של שכן קשיש ועד התנדבות בפרויקטים למען החברה והסביבה, כגון ניקיון חופים, מפגשים בין דוריים, ארגון ימי כיף לאוכלוסיות נזקקות, הקמת גינה קהילתית. באתר של יום המעשים הטובים אפשר להציע רעיון למיזם חדש, לקבל השראה מפעילויות קודמות או להצטרף לפעילות חדשה. מידע נוסף: https://www.good-deeds-day.org.il/
לווייתנים נכחדים התאוששו והתגלו מחדש
לווייתני האמבק, שנחשבו אוכלוסייה נכחדת, התגלו מחדש בדרום האוקיינוס האטלנטי מול חופי דרום אמריקה. במשך מאות בשנים הרגו ציידים כ-300,000 לווייתנים מסוג זה. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נותרו רק 450 מהם, ובשנות ה-60 נאסר לצוד אותם. אבל לאחרונה גילה מחקר חדש שמספרם עלה למרבה ההפתעה ומגיע ל-25,000 אלף. חוקרים טוענים שאם יישמר האיסור על הציִד עד 2030, תתאושש לחלוטין אוכלוסיית ההאמבקים. מידע נוסף באתר: https://bit.ly/39mCrJY
