עניין חדש – גיליון אינטימי

החור באוזון הצטמצם במפתיע

מאז שהתגלה ב-1985, הגיע החור באוזון באזור הקוטב הדרומי לממדים הקטנים ביותר. אבל לפי נאס"א, שדיווחה על כך, הסיבה לכך היא בעיקר מזג האוויר החריג באנטארקטיקה, ולא המאמצים של בני האדם לצמצם את הזיהום. בסתיו 2019 החור הממוצע בשכבת האוזון הוא 9.3 מיליון קמ"ר, לעומת 26.6 מיליון קמ"ר ב-2006. זהו גם ההיקף הקטן ביותר שנמדד בתקופה זו של השנה, שבה מגיע החור לשיאו מדי שנה. "אלה חדשות טובות," אמר מדען נאס"א פול ניומן. "המשמעות היא שיש יותר אוזון מעל חצי הכדור הדרומי, ופחות קרינה אולטרה-סגולית מזיקה על הקרקע." שכבת האוזון היא שכבה בסטרוטוספירה (חלקה האמצעי של אטמוספירת כדור הארץ), המסייעת להגן על החיים בכדור הארץ מפני קרינת שמש מזיקה, אבל תרכובות כלור מעשה ידי אדם, שיכולות להישאר באוויר 100 שנה ויותר, מכרסמות באוזון, מדללות את השכבה ויוצרות חור מעל חצי הכדור הדרומי. היקף החור מגיע לשיאו מדי שנה בחודשים ספטמבר-אוקטובר, נעלם בסוף דצמבר, ומדי אביב הוא מתגלה מחדש. הסכם מונטריאול משנת 1987, ההסכם היחיד של האו"ם שאישרו כל מדינות העולם, אסר על שימוש בתרכובות כלור שבעבר נעשה בהן שימוש במזגנים ובתרסיסים. איסור זה הוביל לצמצום מסוים בהיקף החור באוזון בשנים האחרונות, אבל לדברי ניומן, כאמור, הסיבה היא בעיקר מזג האוויר החריג באנטארקטיקה.

פרס נובל לכלכלה ניתן לכלכלנים שפיתחו שיטות למלחמה בעוני

האקדמיה השבדית המלכותית למדעים החליטה להעניק השנה את פרס נובל לכלכלה לשלושה כלכלנים אמריקנים שפיתחו גישה ניסיונית למלחמה בעוני העולמי: מייקל קרמר מאוניברסיטת הרווארד ואבהיג'יט בנרג'י ואסתר דופלו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. הגישה החדשה מפרקת בעיות גדולות למשימות קטנות וקלות יותר לביצוע ולבקרה. אחת התוצאות הישירות של מחקריהם היא כחמישה מיליון ילדים הודים שכבר נהנים מתכניות הדרכה מתקנת בבתי הספר. תוצאה אחרת היא התקציבים הגדולים שמוזרמים כיום במדינות רבות לסבסוד רפואה מונעת. מייקל קרמר וקבוצת המחקר שלו החלו לבחון את יתרונותיה של גישה זו כבר באמצע שנות ה-90, כשהמטרה הייתה לשפר את תוצאות הלימודים בבית ספר במערב קניה. אבהיג'יט בנרג'י ואסתר דופלו, שותפים למחקר וגם לחיים, עבדו לעיתים קרובות בשיתוף עם קרמר, ואחר כך נפרדו ממנו וערכו מחקרים נפרדים במדינות שונות. שיטות המחקר הניסיוניות שלהם שולטות כיום בכלכלת הפיתוח העולמית. "יש בעיות כל כך גדולות ומורכבות, שאם מנסים למצוא להן פתרון כולל, סביר להניח שזה ייגמר בייאוש עמוק," אומרת אסתר דופלו. "אבל אם מפרקים את הבעיה הגדולה לרשימת בעיות קטנות, אפשר להתחיל לפתור אותן בזו אחר זו."
למרות ההתקדמות הטכנולוגית המואצת המתחוללת כיום בעולם, עדיין אחת הבעיות הגדולות ביותר שהאנושות מתמודדת איתה היא העוני. גם כיום חיים יותר מ-700 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני. מדי שנה מתים ממחלות, שלעיתים קרובות ניתן היה למנוע או לרפא בעזרת טיפולים לא יקרים, כחמישה מיליון ילדים מתחת לגיל חמש. מחצית מילדי העולם עדיין נושרים מבית הספר ללא השכלה בסיסית. אולי גישה חדשנית זו היא צעד ראשון למיגור העוני הגלובלי.

הפסטיבל הליטורגי הראשון בנצרת

בסוף השבוע של ה-14-12 בדצמבר ייערך בנצרת הפסטיבל הליטורגי הראשון ביוזמתה ובהפקתה של עמותת פוליפוני והעומד בראשה, הכנר והמוזיקאי נביל עבוד אשקר.

ברוח המונח המוזיקלי "פוליפוני" – רב־קוליות, מרקם של קולות רבים המשתרגים זה בזה ויוצרים יחד מוזיקה הגדולה מסך צירופיהם – החזון של העמותה הוא למוסס מחיצות בין דתות ותרבויות בארץ באמצעות חינוך מוזיקלי ופרויקטים המעמידים במרכזם את המוזיקה כשפה מאחדת. כך, בתשע שנות פעילותה העמידה העמותה שתי תזמורות מצוינות שנגניהן ערבים ויהודים: תזמורת הנוער ותזמורת הגליל בניהולו של הפסנתרן והמנצח, סלים עבוד אשקר (בשנה הבאה תופיע התזמורת במסגרת עונת המוזיקה של הקרנגי הול בניו יורק). מלבד זאת יזמה העמותה את אלחאן, תכנית שבה זוכים רבבות ילדים בישובים ערביים ויהודיים לחינוך מוזיקלי קלאסי.

מפעל מיוחד זה זוכה להוקרה בעולם. בשנת 2012 העניקה יוקו אונו, אלמנתו של ג'ון לנון, לנביל עבוד אשקר את פרס האומץ באמנויות (The Courage Awards of the Arts). בין היתר נאמר בנימוק לפרס ש"מוזיקאי שדבק במוזיקה שלו כדי להילחם בשנאה, דעות קדומות, אפליה וגזענות ומחבר בין ילדים יהודים וערבים בישראל עושה צעד אמיץ ראשון לקראת שלום".

אורחת מיוחדת שתגיע לפסטיבל לשלושה קונצרטים היא מקהלת הקולגיום ווקאלה הנובר בניצוחו של פלוריאן לוהמן. המשתתפים הישראליים הם תזמורת הגליל, זמרי קולגיום תל אביב בניצוחו של ישי שטקלר, חמישיית המתכת הישראלית, נגן העוגב אביעד שטיר, האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי בניהולו של ד"ר נתן פורמנסקי וסולני האופרה הישראלית, נוח בריגר, קלייר מגנאג'י, איתן דרורי דניאלה סקורקה, שרה אבן חיים ויונית שקד-גולן.   

הפסטיבל ייפתח בחמישי בערב בקונצרט א-קפלה של מקהלת הקולגיום ווקאלה הנובר בכנסיית סליזיאן. בשישי בערב ייערך באותו המקום הקונצרט הגדול של הפסטיבל עם המיסה בדו מינור 427K של מוצרט בהשתתפות 85 איש על הבמה: מקהלת הקולגיום, תזמורת הגליל וסולני האופרה הישראלית. בקונצרט הנעילה בכנסייה המרונית תבצע מקהלת הקולגיום עם סולנים ועוגביסט את יצירתו של בנג'מין בריטן, A Ceremony of Carols ועוד יצירות מסורתיות לחג המולד. התכנית המלאה ושאר הקונצרטים באתר הפסטיבל: liturgicalnazareth.co.il.

מקהלת קולגיום ווקאלה הנובר | צילום באדיבות עמותת פוליפוני

מלון מר הורג תאי סרטן

נדמה שכולנו מחכים למאכל שיגאל את האנושות מתרופות ומטיפולים כואבים, במיוחד בהקשר של מחלת הסרטן. מדי פעם מתפרסם פרי או ירק כזה. הלהיט התורן הוא פרי המלון המר, שאינו מוכר בארץ, אבל זול ונפוץ באיים הקריביים, ואולי כדאי לאזרח אותו אצלנו. המלון המר דומה יותר למלפפון חלול, שמרפאים מקומיים משתמשים בו ברפואה העממית לטיפול בהפרעות עיכול, בדרכי השתן, להורדת חום, לפסוריאזיס ועוד. לאחרונה נערכו מספר מחקרים על פרי המלון המר ונמצא שהוא מוריד את רמת הסוכר בדם, על ידי שיפור הובלת הגלוקוז לתאים, מחדד את רגישות ההורמונים ובכך עשוי להקל על תהליכי הרזיה, ובאופן מפתיע גם הורג תאי סרטן. במחקר שנערך במרכז לחקר הסרטן של אוניברסיטת קולורדו נמצא שהמלון המר מונע את חילוף החומרים בתאי קרצינומה ושהוא מכיל אורונל, חומר המעכב תאי סרטן בבלוטת הערמונית. בעכברים שאכלו את המלון המר נראתה ירידה של 50% בהתפשטות הסרטן. בעקבות מחקר זה נערכו מחקרים אחרים, וגם תוצאותיהם מעודדות ומראות הטבה בטיפול בסרטן הדם, סרטן בלוטות המין, סרטן השד והעור. הרופאים ממליצים להיזהר בכמויות, ולמבוגרים בריאים מומלץ לצרוך לא יותר משני גרם ביום מעורב במיצי פירות אחרים. צריכה בכמות גבוהה יותר עלולה לגרום לשלשולים ולכאבי בטן. לילדים מתחת לגיל 18 ולנשים בהיריון מומלץ להשתמש בפרי רק תחת פיקוח רפואי.

צילום מתוך אתר: Physics And Astronomy Zone
צילום מתוך אתר: Physics And Astronomy Zone

צמחים על גגוני תחנות האוטובוסים בהולנד

316 גגונים של תחנות אוטובוס בעיר אוטרכט בהולנד כוסו בצמחייה לטובת דבורי הדבש, למען שיפור איכות האוויר על ידי לכידת אבק וכן לאגירת מי גשם. עיריית אוטרכט הכריזה על תכנית לעידוד התושבים להפוך את גגות ביתם לגגות ירוקים, והם מוזמנים להגיש בקשת מימון והדרכה לשם כך. ספסלי המתכת בתחנות האוטובוסים בעיר הוחלפו בספסלי במבוק טבעי, והתחנות צוידו בפנסי לד שהחשמל שלהם מגיע מטחנות הרוח ההולנדיות. ועוד בהקשר של תחבורה, עיריית אוטרכט מקווה לעבור עד שנת 2028 לתחבורה ציבורית נקייה לגמרי.

צילום: https://bit.ly/2MBZUON

חברת התעופה KLM מציעה לנוסעים להמיר טיסות ברכבות

חברת KLM ההולנדית הכריזה על שירות שאמור לצמצם את מספר הטיסות הקצרות שלה. החברה תבטל טיסה אחת ביום בין אמסטרדם לבריסל, ותעניק לנוסעים כרטיס נסיעה ברכבת מהירה. היוזמה נובעת מתוך מודעות גוברת לזיהום האוויר שגורמים מטוסים ורצון לצמצם את כמות הפחמן שהם פולטים. השירות החדש הוא חלק ממהפכת "לטוס באחריות" שהכריזה עליה החברה, הקוראת לנוסעים לוותר על טיסות קצרות ולא חיוניות ולטוס עם פחות מטען כדי לצמצם את פליטות המזהמים בטיסות. נושא הגזים המזהמים שפולטים מטוסים עלה לכותרות בארצות סקנדינביה ובצפון אירופה בעקבות תנועת Flygskam השבדית, שהחלה לעשות שיימינג ברשתות החברתיות לאנשים המרבים בטיסות ולאנשי עסקים שטסים במטוסים פרטיים.
בעקבות המודעות לנזקי הזיהום החלו גם חברות תעופה אחרות לנקוט פעולות לצמצום הנזק. חברת SAS הסקנדינבית הודיעה שתפסיק למכור במטוסיה מוצרים פטורים ממכס, כדי להפחית משקלולצמצם את צריכת הדלק.
ענף התעופה אחראי על 3-2 אחוזים מכמות פליטת הפחמן לאטמוספירה, והשיעור עלול לגדול בשנים הבאות בעקבות הוזלת מחירי הטיסות וחברות הלואו קוסט. בשנים האחרונות עושות חברות התעופה מאמצים רבים לחסוך בדלק, על ידי צמצום משקל המטוסים והמטען וכן על ידי הבאת הנושא לידיעת הנוסעים. מי שיסתכל על האותיות הקטנות על כרטיסי הטיסה ישים לב, שבנוסף לתשלום על עודף מטען מציינות חברות התעופה את החלק היחסי של כל נוסע בכמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת בטיסה. למשל: נוסע בטיסה מתל אביב לברלין אחראי לפליטה של 470 ק"ג של פחמן דו-חמצני. לפני כשנה חתמו 191 מדינות על הסכם לצמצום פליטות המזהמים מהמטוסים שלהן באמצעות טיסה במסלולים יעילים יותר בהתאם לתנאי מזג האוויר, חיפוש פתרונות להפחתת משקל המטוס ואמצעים לחיסכון בדלק.
בין כלי התחבורה הקיימים ענף התעופה הוא המזהם הגדול. לשם המחשה: נוסע בטיסת פנים ממוצעת בבריטניה מזהם באופן אישי פי 29 יותר מאשר נוסע ברכבת מהירה. אמנם היקף השימוש בטיסות נמוך מהיקף השימוש בתחבורה ימית או יבשתית, אבל הריאקציות הכימיות המורכבות, הנוצרות בשל שריפת דלק מטוסים, הופכות את פליטות הפחמן ממטוסים למזהמות פי ארבעה מהפליטות על פני הקרקע. את ההשלכות כולנו מרגישים בהתחממות כדור הארץ, בהתייבשות ובמדבור אזורים נרחבים, בהמסת קרחונים ובתופעות אקלים קיצוניות.
מה קורה בישראל? המודעות לנזק הסביבתי הנגרם בשל התחבורה האווירית עדיין לא הגיעה אלינו כנראה; אולי כי הדרך הזמינה ביותר ליציאה מהארץ היא בטיסה.

הפגנה של מתנגדי הטיסות בלונדון | צילום: Stay Grounded

כנס אינטרנטי לתודעה אקלימית והצלת הסביבה

שינוי האקלים, המשבר החמור ביותר של האנושות, מאיים על היכולת שלנו לקיים חיים על כדור הארץ. כיום יש לנו חלון הזדמנויות קצר, שבו עדיין ניתן להתמודד עם האתגר המאיים הזה. לנוכח מצב החירום הזה התכנסו כ-100 מרצים שונים שידברו על הנושא בשידור אינטרנטי ממגוון רחב של זוויות – הסביבתית, המדעית, המשפטית, הפסיכולוגית, הדתית, והרוחנית.  

הכנס Mind the Planet, לחקר ההשפעה של שינויי האקלים על החיים בכדור הארץ ועל שינויי התודעה וההתנהלות הנדרשים מהאנושות, ישודר באינטרנט מה-18 בנובמבר עד 1 בדצמבר בשידור אינטרנטי. זוהי הזדמנות יוצאת דופן להכיר את הנושא הבוער ביותר על סדר היום הציבורי ולקחת חלק. בכנס ייחשפו עובדות שצריך להבין, מסרים שחשוב להפיץ, כלים שכדאי להכיר ופתרונות שאפשר ליישם בחיי היומיום – ברמת התודעה, התקשורת והמעשה.

בתכנית: סרטונים שהוקלטו מראש, לצד פאנלים וחדרי דיון בשידור חי. הכנס נחלק לארבע קטגוריות: תודעה, גוף, נפש; עובדות ותהליכים; חזון חברתי; שינוי תודעתי. רשימת המרצים מגוונת ומבטיחה עניין: פרופ' יעקב רז, דב חנין, ד"ר ליה אטינגר, ד"ר סטיבן פולדר, כריסטופר טיטמוס, לילה קמחי, ערן בן ימיני, תמי צרי, נדב איל, לימור אלוף, ד"ר דניאל נוה, ורבים וטובים אחרים. מידע נוסף והרשמה באתר: https://aklim.mindfulspace.co.il/

דג ארסי פולש מסכן את הדגים המקומיים

בשנים האחרונות הגיע לים התיכון דרך תעלת סואץ הדג זהרון הדור המוכר משונית האלמוגים באילת. הדג מסכן את אוכלוסיית הדגים המקומיים בישראל, בקפריסין ובמדינות הים התיכון; כך דיווחו לאחרונה מדענים בעיתון הימי של רשות הטבע והגנים ובעיתונים באירופה. הזהרון הוא דג טורף ארסי, הטורף בהמןוניהם דגים מקומיים באזורים הסלעיים בים התיכון, ואף פוגע בבני אדם. קוצי הארס שלו גורמים לכאב ולנפיחות באזור הפגיעה, לבצקת ולשלפוחיות. הדג הפולש נצפה לאורך כל רצועת החוף בישראל, במרחק מאות אחדות של מטרים מהחוף. לראשונה נצפה הזהרון בים התיכון ב-2012, ומאז החלו מדענים לעקוב אחריו. לפני כשש שנים הוא נצפה באזור שמורת אכזיב, וכעבור שנה וחצי הגיע למפרץ חיפה ולחופים במרכז הארץ. בראשית הקיץ דווח לראשונה על הימצאות זהרון ליד חוף נווה ים, בעומק של מטר. ונראה גם בעומקים של עד 120 מטרים. התפשטותו של הזהרון בים התיכון מדאיגה, מכיוון שנראה שאין לו אויבים טבעיים וריבוי הזהרונים עלול להשפיע לרעה על אוכלוסיות הדגה המקומית. ניתן לצמצם את השפעת המין הפולש על ידי דיג שיטתי שלו בצלילה, ולכן קיבלו בשנים האחרונות בעלי רישיונות דיג אישור לדוג אותו גם בצלילה. גם בקפריסין מבקשים לדלל את תפוצת המין הפולש. לפני מספר חודשים החלו הרשויות במדינה לשתף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת פלימות' שבבריטניה להוצאת הזהרונים מהים. בשנים האחרונות הם נצפו גם בחופי תוניסיה, יוון ואיטליה.

זהרון הדור בים התיכון | צילום: שבי רוטמן

שלומית רז

שלומית רז כותבת את בלוג הבריאות mantra.co.il

הקודם

הכוח המכְסַף

הבא

בין אישה למקום

מה דעתך?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמחים שחזרת!

דילוג לתוכן